הנחיות להיערכות למצבי חירום

מועצה מקומית קצרין

אתם במבנה?

היכנסו למרחב מוגן בהתאם ליכולת להגיע אליו בזמן ההתגוננות העומד לרשותכם ולמיגון הקיים בסביבתכם, לפי סדר העדיפויות הבא:

* ממ"ד (מרחב מוגן דירתי), ממ"ק (מרחב מוגן קומתי), ממ"מ (מרחב מוגן מוסדי), או מקלט - סגרו את הדלת על ידי סיבוב הידית בזווית של 90 מעלות וודאו שחלון הפלדה החיצוני וחלון הזכוכית הפנימי סגורים.

* חדר מדרגות פנימי - ללא חלונות, פתחים וקירות חיצוניים. שבו על מדרגות ולא בחלל הקומה. בבניין מעל שלוש קומות - יש לשהות בגרם מדרגות שיש מעליו שתי קומות לפחות. בבניין מתחת לשלוש קומות - יש לשהות בקומה האמצעית. אין להשתמש במעלית.

* חדר פנימי - עם כמה שפחות קירות חיצוניים, חלונות ופתחים. שבו בפינה פנימית, מתחת לקו חלונות ולא מול הדלת. מטבח, מקלחת או שירותים אינם יכולים לשמש כחדר פנימי.

אתם בחוץ?

* בשטח בנוי - היכנסו למקלט או לחדר מדרגות במבנה קרוב. אין לשהות ברחבת הכניסה.

* בשטח פתוח - שכבו על הקרקע והגנו על הראש באמצעות הידיים. בעת פגיעת רקטה בקרקע, הדף הפיצוץ מסכן את העומדים או היושבים בפגיעה של רסיסים.

אתם ברכב?

* עצרו בצד הדרך, צאו מהרכב והיכנסו למקלט או לחדר מדרגות במבנה קרוב.

* אם לא ניתן להגיע למבנה בפרק הזמן העומד לרשותכם - צאו והתרחקו מהרכב מעבר לשולי הדרך או למעקה הבטיחות, שכבו על הקרקע והגנו על הראש באמצעות הידיים.

* רק אם לא ניתן לצאת מהרכב, עצרו בצד הדרך, פתחו את החלונות והתכופפו מתחת לקו החלונות.

אתם בתחבורה ציבורית?

* באוטובוס בין-עירוני ובהסעות תלמידים - על הנהג לעצור בצד הדרך ולפתוח את הדלתות, ועל הנוסעים להתכופף מתחת לקו החלונות ולהגן על הראש באמצעות הידיים.

* באוטובוס עירוני - על הנהג לעצור בצד הדרך ולפתוח את הדלתות כדי שהנוסעים יירדו וייכנסו למבנה קרוב. אם לא ניתן להגיע למבנה בזמן העומד לרשותכם, התכופפו מתחת לקו החלונות והגנו על הראש באמצעות הידיים.

* בנסיעה ברכבת - על הנהג להאט למהירות של 30 קמ"ש למשך 10 דקות, ועל הנוסעים להתכופף מתחת לקו החלונות בקרונות ולהגן על הראש באמצעות הידיים.

מה עדיף, ממ"ד או מקלט?

הממ"ד הוא המרחב המוגן המועדף מכיוון שהוא חדר ייעודי בתוך הדירה, שנועד לספק מענה למצבי חירום כמו ירי רקטות וטילים. הממ"ד בנוי מתקרה וקירות מבטון מזוין, שיורדים עד ליסודות הבניין, עובדה המקנה לו עמידות וחוזק גדולים. כמו כן לממ"ד יתרון פסיכולוגי - בשעת חירום בני הבית, ובעיקר הילדים, שוהים בחדר מוכר ובסביבה ידידותית שמסייעת בהפחתת החרדות. יש לבחור את המקום המוגן בהתאם לזמן ההתגוננות העומד לרשותנו.

מה אפשר לעשות אם אין לנו ממ"ד או מקלט?

לכל אדם בכל מקום בארץ קיימת האפשרות להתגונן על פי הנחיות פיקוד העורף. אם אין ממ"ד או מקלט בבניין, יש לבחור כמרחב מוגן בחדר מדרגות פנימי ללא קירות חיצוניים, חלונות ופתחים. בעת קבלת התרעה, יש לשבת על גרם המדרגות ולא בחלל הקומה. בבניין מעל 3 קומות - יש לשהות בגרם מדרגות שיש מעליו שתי קומות לפחות. בבניין מתחת ל-3 קומות - יש לשהות בגרם המדרגות של קומה האמצעית.

אם אין חדר מדרגות פנימי, יש לבחור כמרחב מוגן בחדר פנימי עם כמה שפחות קירות חיצוניים, חלונות ופתחים. בעת קבלת התרעה, יש לשבת צמוד לקיר פנימי, מתחת לקו חלונות ולא מול הדלת. מטבח, מקלחת או שירותים אינם יכולים לשמש כחדר פנימי מכיוון שקרמיקה, חרסינות וזכוכיות עלולות להתנפץ.

למה חייבים לחכות 10 דקות במרחב המוגן?

1. פרק הזמן שלקח לשברי יירוט רקטות ליפול אל הקרקע עלול להימשך דקות ארוכות ולסכן את מי שיוצא מהמרחב המוגן לפני חלוף הסכנה. פיקוד העורף מפעיל התרעה בכל מקום בו קיימת סכנה לתושבים, כולל באזורים שנשקף בהם סיכון לנפילה של שברי יירוט.

2. מטח רקטות עלול להימשך זמן מה, מאחר שהוא יכול לכלול מספר רב של רקטות שמשוגרות בהדרגה. לפיכך, גם אם ראיתם או שמעתם יירוט או נפילה של רקטה, ייתכן שהירי עדיין בעיצומו והאיום טרם חלף.

3. מערכות ההגנה אינן נותנות מענה הגנתי מלא. משום כך מסוכן להישאר בחוץ או לצאת החוצה כדי לצפות ביירוטים או לצלם אותם.

למה חשוב כל כך לשכב על הקרקע אם אתם בחוץ?

בעת פגיעת רקטה או טיל בקרקע, יש סכנה שרסיסים שנוצרו בעקבות הדף הפיצוץ יפגעו במי שעומד או יושב. זאת בעוד שמי ששוכב, מגן על עצמו גם אם הרקטה או הטיל נוחתים בקרבתו. הסיבה העיקרית לכך, היא לנסות ולהקטין ככל הניתן את גובה הצללית של גופנו ושטח החשיפה שלו ולהיצמד כמה שניתן לקרקע. מדוע חשוב להיות קרובים לקרקע? משום שלרוב ראשי הנפץ של הרקטות והטילים יש מעטפת פלדה, היוצרת רסיסים מסוכנים רבים בפיזור צפוף מאוד. ושימו לב לסטטיסטיקה הבאה: באחוזים, הסבירות להיפגע מהדף פיצוץ של טיל שנוחת בסמוך בשטח פתוח, עומד על 100% בעמידה ו-85% בכריעה, לעומת 10% בלבד בשכיבה.

כיצד יש לנהוג אם מקבלים התרעה בזמן שהייה במבנה בבנייה קלה?

אם מתקבלת התרעה בעת שהייה במבנה שאינו כולל תקרת בטון ו-4 קירות מבטון או מבלוקים, כולל בנייה קלה, מבנה יביל, קרוואן ומבנה מגבס או מעץ, יש לצאת מהמבנה ולהיכנס למרחב מוגן בזמן ההתגוננות העומד לרשותנו. אם לא ניתן להיכנס למרחב מוגן בזמן ההתגוננות, יש לצאת מהמבנה, לשכב על הקרקע ולהגן על הראש באמצעות הידיים.

מה עושים בשעת חירום כשאין מים?

המועצה המקומית קצרין ותאגיד מי התנור נערכו מראש וידאגו לחלוקת מים מסודרת ככל ונידרש לכך

שלב 1:

תופץ הודעה רשמית באמצעי המדיה של המועצה (לכן חשוב להצטרף לוואטסאפ העירוני!) עם רשימת נקודות החלוקה ולוחות הזמנים

שלב 2:

חלוקת המים תתבצע באמצעות מיכלים או בקבוקים בנקודות החלוקה

ומה בינתיים אתם יכולים לעשות כעת?

שתייה - הצטיידו ב-4 ליטרים לנפש שיבטיחו עבורכם אספקת מים למשך 3 ימים

היגיינה - הצטיידו במגבונים לחים ובאלכוג'ל

ניקיון - הצטיידו בשקיות אשפה ובמגבות נייר

שירותים - דאגו שיהיו לכם שקיות סניטציה אישיות (שקיות לשימוש בשירותים כשאין מים וניתן להלבישה על האסלה) ונייר טואלט

מה עושים בשעת חירום כשאין חשמל באופן ממושך?

במצב של לחימה מתמשכת, ייתכנו הפסקות חשמל שיימשכו אפילו מספר ימים. כמובן שהיערכות נכונה מקלה על ההתמודדות ואף מצילה חיים. איך מתכוננים? הצטיידו באמצעים המפורטים מבעוד מועד.

• תאורת חירום
  
• מזון יבש ומים
  
• משחקי קופסה לילדים
  
• צידנית עם קרחונים לתרופות הזקוקות לקירור
  
• מטען נייד
  
• רדיו הפועל על סוללות
  

הנחיות חשובות לשהייה ממושכת במרחבים מוגנים

אוורור המרחב המוגן - אם יש ברשותכם מערכת אוורור, יש להפעיל אותה. אם אין ברשותכם מערכת אוורור, הקפידו על פתיחת דלת המרחב המוגן מדי 4 שעות למשך 10 דקות. בנוסף, אם ניתן, יש להפעיל מזגן או מאוורר לצורך ויסות הטמפרטורה בחדר.

התמודדות עם שהייה ממושכת במרחב המוגן

השהייה הממושכת במרחב המוגן היא זמנית ונועדה להציל חיים. עם זאת, היא יכולה לעורר תחושות שונות כמו חוסר אונים וחוסר ודאות, פחדים, עצבות, לחץ ותחושות נוספות. כמו כן, עלולות להתעורר תגובות פיזיות כמו עייפות, חולשה, חוסר תיאבון ועוד. כדי שנוכל להתמודד בצורה טובה, חשוב לדעת שאלו תגובות נורמליות למצב לא שגרתי.

כדי להתמודד, נסו לשחזר את סדר היום הקבוע שלכם בשגרה ולקיים אותו בצורה הדומה לו ביותר גם במרחב המוגן. חלקו את היום לפי חלונות זמן סדורים, כאשר לכל חלון זמן פעולה ייעודית ומשך זמן מוגדר מראש. השתדלו לפרוס זאת לאורך כל היום ולוודא כי המשימות אינן מורכבות מידי ושחלונות הזמן לביצוען יהיו קצרים יחסית - מילוי משימות רבות תחושה של הצלחות מרובות. הצלחות אלו יעניקו לכם גם תחושת ביטחון עצמי, תקווה ומשמעות אשר יסייעו לכם בעת השהייה במרחב המוגן לאורך זמן.

שהייה במקלט משותף או ציבורי

אם שוהים במקלט משותף או ציבורי, חשוב לקיים שיחת היכרות עם כלל הנוכחים, ולאחר מכן לקבוע סדר יום קבוע, שמתחשב בתרומה הפוטנציאלית של כל אחד מהשוהים. כמו כן, מומלץ לסמן אזורים מוגדרים לפעולות שונות - אזורי לינה, אכילה, משחק, שיחה וכדומה. אפשר להגדיר מרחבים אישיים בתוך המרחב הכללי, כל עוד זה בהסכמה של כולם. בנוסף, מומלץ לקבוע כללים שיוכרו ויוסכמו על ידי כלל השוהים, להחליט על סדר יום ופעולות משותפות, ולחלק תפקידים ותורניות בין המשפחות שונות לביצוע פעילויות חיוניות.

איך מעניקים עזרה ראשונה?

דימום חיצוני - במצב של פציעה קלה, יש לשטוף במים וסבון ולחבוש בתחבושת סטרילית. במצב של דימום שאינו מפסיק, יש להפעיל לחץ ישיר על מקום הפציעה

שברים - קבעו את האיבר הפגוע והניחו מגבת עם קרח להקלת הכאב. בחבלה קשה, אין להזיז את הנפגע

התחשמלות - נתקו את זרם החשמל, הרחיקו את הנפגע ממקור הזרם, בדקו סימני חיים ובצעו החייאה

כוויות - שטפו במים פושרים, כסו בתחבושת/מגבת, הסירו תכשיטים למעט במקום הפציעה

איך נסייע לאדם שסובל מהתקף חרדה בסביבתי?

מד"א ממליצים על הצעדים הבאים כדי להגיש עזרה ראשונה ללוקים בהתקף חרדה:

* פעולה ועשייה - כדאי לעודד את מי הנפגע לפעולה ולעשייה, למשל לבקש ממנו לקום על רגליו, או להציע לו ללכת בעצמו.

* נשימות עמוקות - אפשר להציע לנשום עמוק על מנת להרגיע את הגוף. עשו זאת על-ידי ביצוע שאיפות עמוקות למשך 5 שניות ונשיפות ארוכות במשך 5 שניות. ניתן להסתייע בטכניקות הרפיה כמו מדיטציה, יוגה ודימיון מודרך.

* להדגיש את יכולת ההתמודדות - חשוב להסביר לנפגע שתחושותיו לגיטימיות נוכח הסיטואציה, שהאירוע אכן מאיים וככזה, הוא מעורר תגובות קשות. חזקו אותו באמירה כי בכוחו להתגבר גם על האירוע הנוכחי על אף הקושי.

* מידע אינפורמטיבי - רצוי ליידע את הנפגע בפרטי האירוע, שהמתקפה הנוכחית הסתיימה ושהסכנה המיידית חלפה. חשוב לחזור על המסר.

* הסתייעות בקרובים - כדאי לברר עם הנפגע האם יש קרובי משפחה וחברים עמם הוא יכול ליצור קשר, ולבקש מהם לשהות עמו.

* הסחת דעת - כדאי לשוחח עם הנפגע על נושאי עניין אחרים כדי למקד אותו במחשבות מעודדות.

* להמעיט במגע - פעמים רבות מנסים להושיט יד לנפגעי חרדה ולתמוך בגופם שלא יפלו, אולם פעולות אלו עלולות דווקא להגביר את תחושת חוסר האונים וחוסר היכולת האישית של הנפגע. כבדו את המרחב האישי של הנפגע ושאלו מה ניתן לעשות כדי לסייע לו.

כלים להתמודדות - כלים של השירות הפסיכולוגי החינוכי להתמודדות לילדים

1. אי אפשר להחביא מלחמה - הילדים מרגישים, חשים ורואים. חשוב לדבר איתם על מה שוקרה בהתאם ליכולת שלהם להבין.

2. אזעקות נועדו לשמור עלינו - ייתכן שיהיו אזעקות - כדאי להסביר שבזכות האזעקות אנו יודעים שצריך לעזוב הכל ולהיכנס למרחב המוגן

3. אל תשתמשו במילים גבוהות כדי להסביר לילדים הצעירים את המצב - אם תדברו במושגים שלהם, הלחץ והחששות מהמצב יתמתנו.

4. תנו לילדים תפקידים - זה מסייע להגברת תחושת השליטה של הילדים במצב

5. שימו לב למידע שהילדים נחשפים אליו בזמן האירועים - הסבירו לילדים שאין צורך שיעקבו אחר החדשות, אלה שאתם תעדכנו אותם בעת הצורך

6. מסרים מעצימים - "יש לנו צבא חזק. אנחנו מוגנים במרחב המוגן שלנו"

7. העניקו לילדים ביטחון - שימו לב שהתנהגויות כמו הבעיה של פחדים וחששות הן תגובות נורמליות למצב הזה

8. אפשרו לילדים לבטא רגשות

ניתן לקבל תמיכה בחוסן היישובי - 04-6962536